מאה יום מהיום – יום #1 (1/9/2024)
יום קשה ועצוב היום ובכל זאת, התחייבתי ואני חייבת לקיים… ביום חמישי האחרון, בכנס יום המאה לפודקאסט היומי, הקסום ומעורר […]
יום קשה ועצוב היום ובכל זאת, התחייבתי ואני חייבת לקיים… ביום חמישי האחרון, בכנס יום המאה לפודקאסט היומי, הקסום ומעורר […]
”וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים, וְחַיִּים,וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.” (לאה גולדברג) כתבה לאה גולדברג והיא כ"כ צדקה. כשעול הימים האחרונים כבד מנשוא והנפש
אין מיסים על פנטזיות הבוקר הובילו אותי השיטוטים באלבום הדלתות שלי בגוגל לעיירה הציורית אגיסהיים, אשר בחבל אלזס שבצרפת, אותה
"לעיתים האושר מגיע דרך דלתות שלא ידעת כלל שהשארת פתוחות" (אושו) לא, אני לא נמצאת בסנטוריני היום.אני כאן לגמרי (עדיין…
"אני יושב ליד השולחן.אני שואל את עצמי,מה עצוב יותר:דלת בלי מפתחאו מפתח בלי דלת" (מתוך שירו של יהודה עמיחי "אני
"אם מתחשק לך לפעמיםלפתוח לרגע את דלת הקסמיםבוא ואתן לך מפתח,תיכנס ותהיה אורח." (מתוך "דלת הקסמים" / יורם טהרלב)
כאשר דלת אחת נסגרת, אחרת נפתחת; אבל לעתים קרובות אנו מביטים בדלת שנסגרה כל כך הרבה זמן ובכל כך הרבה
"לתת כמו הפרחים, מפיצים ריח לכולם: בלי חשבונות, בלי תמורה, סתם משום שהם פרחים." (אסתר קל) בתחילתו של שבוע חדש,
בית / דיני ברק בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ תַּעַבְרִיבְּהַרְבֵּה דְּרָכִיםדֶּרֶךְ הַרְבֵּה דְּלָתוֹתבְּתוֹךְ הַרְבֵּה בָּתִּיםתְּנַסִּיתִּתְנַסִּיתַּחֲוִיעַד שֶׁתַּרְגִּישִׁי בַּבַּיִת אתמול התדפק על דלת ביתינו מתווך.
תפילת הדרך / תמר דבדבני הַנַּח לְרַגְלַי לָלֶכֶתלַמָּקוֹםשֶׁלִּיבִּי אוֹהֵבפְּתַח לִבִּי לֶאֱהֹבאֶת הַמָּקוֹםאֵלָיו הוֹלְכוֹת רַגְלַי אמש נחתנו בפורטו. הגענו לפנטהאוס המדהים
"לא בשקיעה, לא בזריחה, לא במראה הים הזוהר – היופי הוא בלבנו פנימה, לא בשום מקום אחר. " (אסתר קל)
התמונה צולמה בפורטו, בה ניתן למצוא מגוון גדול של נקשנים (לא בטוחה שזו המילה הנכונה. הלכתי עם האינטואיציה והמצאתי😄). את
יום שישי ואני פותחת את הדלת לשמחה ולסופ"ש עם שיר מקסים של ריקי גופר Riki Gofer חברתי ומאחלת לכולנו סופשבוע
"העולם מתחלק לשניים:כאלה שאוהבים שוקולד וכאלה שמשקרים" (מקור לא ידוע) אני לא יודעת לשקר. תמיד אהבתי שוקולד, עוד בשחר ילדותי,
אדם יוצא מבית / יהודה עמיחי אדם יוצא מביתוהבית אינו יוצא מן האדם.הוא נשארעל קירותיו ועלהתלוי בהםועל חדריו ודלתותיוהנסגרות בזהירות.או
"אנחנו אף פעם לא נדע מה באמת קורה שם בפנים אחרי שהדלת נסגרת" אני לא זוכרת ממי שמעתי את המשפט
יום שלישי פעמיים כי טוב יום שלישי היום, ועל ימי שלישי נהוג לומר "יום שלישי פעמיים כי טוב". מקור הביטוי
את הלילה האחרון העברנו בבית מלון בפניש (עיר קטנה שהיא חצי אי במערב פורטוגל). במבט ראשון חדר המלון הזכיר לי
יום חמישי, בקבוצת דפי הבוקר עם ענת קלו לברון, הוא תמיד יום תעופה עצמית.מה זה אומר?זה אומר שביום הזה מתרגלות
ערב שבת/ עידית חכמוביץ' ערב שבת, רוח זכהמי שיבוא אל דלתי המחכההוא ייכנס, אור בעיניואיך אקבל בשמחה את פניו. ורד
בית של תקוה / אהרן בס כְּשֶׁאָדָם נִשְׁבָּר וּמִתְפַּזֵּר לַחֲתִיכוֹתדַּוְקָא אָז עָצְמָתוֹ נִגְלֵיתכִּי כּוֹחוֹ נִמְדָּד לֹא בְּיַצִּיבוּת נִצְחִיתכִּי אִם בְּאִסּוּף
לא משנה כמה חשבנו שהתרחקנו מהבית, תמיד ניתקל בו (דיני) יום אחרון בליסבון עתירת הקסם.באתי בלי ציפיות כי כולם אמרו
הבוקר נעלנו אחרינו בפעם האחרונה את דלת דירת הארוח שלנו בליסבון בשלושת הימים האחרונים. זו היתה דירה מדהימה בלב מדרחוב
עוד קצת / דיני ברקרַק רוֹצָה לְהַאֲרִיךְ אֶת הָרֶגַע הַזֶּהשֶׁבֵּין סִיּוּם הַחֻפְשָׁהלַהִתְנַפְּלוּת עַל הַשִּׁגְרָהלִנְשֹׁם עוֹד קְצָת, לְאַטאֶת מְעַט פִּסַּת הַשַּׁלְוָהשֶׁהִיא
הבוקר פתחתי בהיסוס מה את הדלת לשיגרה. אמרתי לה "הכנסי בבקשה, אבל תהיי אלי נחמדה. רק חזרתי מחופשה".והיא גיחכה בצחוק
דֶּלֶת | עידית ברק אָדָם זָקוּק לְפָחוֹת לְדֶלֶת אַחַתלִפְתֹּחַ אֶת מָה שֶׁסָּגַרלְהִכָּנֵס כְּדֵי לְגַלּוֹתלָצֵאת בִּשְׁבִיל לְחַפֵּשׂלִסְגֹּר עַל מְנַת לְהָנִיחַאָדָם זָקוּק
ערב שבת / דיני ברק אֶפְשָׁר לָחוּשׁ אוֹתָהּ מִתְקָרֶבֶת בִּצְעָדִים חֲרִישִׁיִּים,מְאַלֶּצֶת אוֹתָנוּ לְהוֹרִיד טוּרִים, לְהָאֵט קֶצֶב,לִהְיוֹת רְגוּעִים.אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת
מעשיו של אדם נשארים אפילו אחריו עצמו: הבית שבנה, הספר שכתב, העץ שנטע – הקפידו, על כן, במעשים" (אסתר קל)
אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם/ נָתָן זַךְ אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹתאֶת יְפִי הָעוֹלָם וּלְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִיהַמֻּפְלָא הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ
1. במה הפתעתי את עצמי בשנה הזו?2. מה למדתי על עצמי בשנה הזו?3. מה יפתיע אותי אם יקרה בשנה החדשה?