"אני יושב ליד השולחן.
אני שואל את עצמי,
מה עצוב יותר:
דלת בלי מפתח
או מפתח בלי דלת"
(מתוך שירו של יהודה עמיחי "אני יושב ליד השולחן")
במחשבה ראשונה אני חושבת שעצוב יותר הוא מפתח בלי דלת ונזכרת בכל תושבי העוטף שביתם נחרב בשבעה באוקטובר והם נשארו עם מפתח ובלי בית.
על מה אתם חושבים?
זוהי בהחלט שאלה מעוררת מחשבה ואני מזמינה אתכם לחשוב עליה ולשתף בתגובות את מה שעולה במחשבותיכם.
