תפילת הדרך / תמר דבדבני
הַנַּח לְרַגְלַי לָלֶכֶת
לַמָּקוֹם
שֶׁלִּיבִּי אוֹהֵב
פְּתַח לִבִּי לֶאֱהֹב
אֶת הַמָּקוֹם
אֵלָיו הוֹלְכוֹת רַגְלַי
אמש נחתנו בפורטו. הגענו לפנטהאוס המדהים ששכרנו בעיר ישר לצבעי השקיעה וכבר התאהבתי. ככה אני עם זריחות ושקיעות. מ-או-ה-בת 🧡
הבוקר פקחתי עיניים ליום חדש, בעיר חדשה, שפה חדשה ואני בהתרגשות כי הבוקר אני הולכת לקבל את האזרחות הפורטוגלית שלי!
אני! הפולניה הטהורה (משני הצדדים ובעומק אילן היוחסין), שרק בזכות 42 שנות זוגיות מאושרות עם אישי, זוכה לאישור ממשלת פורטוגל על התמדתי.
אקיצר, זה הבוקר שאני רוצה לברך את עצמי בתפילת הדרך המקסימה הזו של תמר דבדבני, שבמקרה נתקלתי בה בחיפושי אחר תוכן מעניין לפוסטים.
אני מתרגשת היום מהכל ובעיקר מהתחלות חדשות (לא להלחץ. לא עוזבת את הארץ לצמיתות… בינתיים 😉).
ממה אתם מתרגשים היום?
איזו דלת תרצו לפתוח היום?
איזו דלת תרצו שתיפתח לכבודכם היום?
הדלת הראשונה (השווה) שפגשתי בפורטו והיא שייכת לכנסיה שנמצאת
ממש מתחת לדירה שבה אנו מתגוררים.