הילדים / ג'ובראן חליל ג'ובראן מתוך ״הנביא"
יַלְדֵיכֶם אֵינָם יַלְדֵיכֶם
כִּי פְּרִי גַּעְגּוּעֵי הַחַיִּים אֶל עַצְמָם:
בָּאִים הֵמָּה דַּרְכְּכֶם אַךְ לֹא מִכֶּם,
חַיִּים עִמָּכֶם אַךְ אֵינָם שַׁיָּכִים לָכֶם.
תְּנוּ לְיַלְדֵיכֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם
אַךְ לֹא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם,
כִּי לָהֶם הֲגִיגֵיהֶם.
גּוּפָם יִשְׁכֹּן בְּבָתֵּיכֶם, אַךְ לֹא נִשְׁמָתָם
כִּי נִשְׁמָתָם מִסְתּוֹפֶפֶת בְּבֵית הַמָּחָר-
שָׁם לֹא תּוּכְלוּ לָבוֹא אַף בַּחֲלוֹמוֹתֵיכֶם.
אֶפְשָׁר לָכֶם לַחְפֹּץ לִהְיוֹת כְּמוֹתָם
אַךְ אַל לָכֶם לַעֲשׂוֹתָם כְּמוֹתְכֶם,
כִּי הַחַיִּים פְּנֵיהֶם קָדִימָה לֹא אָחוֹר,
וְהֵם לֹא יִתְרַפְּקוּ עַל הָאֶתְמוֹל.
ילדים צריכים דלת פתוחה
אני יושבת בארוחת שישי עם כל המשפחה. השבוע נותן אותותיו ומותיר אותי עייפה ומרוקנת אחרי העבודה המאומצת במטבח, אך הכל היה שווה כי כעת אני מרגישה איך המיכל שלי מתמלא רק מעצם נוכחותם. העיניים שלי זורחות והשפתיים שלי מחייכות, רק משמחת החיים שהם מכניסים הביתה, מלשמוע אותם מְלַהֲגִים וצוחקים ומספרים על החיים העצמאיים שלהם, חולקים חוויות ואפילו מתלהטים בדיון פוליטי.
אני צופה מן הצד וגאה. גאה על רמת השיח והתרבותיות, על האופקים הרחבים (לפעמים אני מרגישה שנשארתי כיתה), על המידות הטובות והמוסריות שהם מפגינים.
זה השלב שמספיק לי להיות.
בלי אף מילה.
רק להיות,
להקשיב ולהנות בְּרֶגַע של נחת.
הלו, בובה, עפת… לא תמיד זה כך. זוכרת? אומר הקול הפׇּרְטִי פּוּפֶּר הזה שלי.
נכון, היו (ועדיין יש) רגעים שדעתי לא נוחה עם דעת ילדיי.
זה קורה בעיקר כשאני דואגת, כועסת או מאוכזבת על שלא קיבלו את עצתי או שלא שמעו בקולי בניסיון לחסוך להם כאב.
או אז עולים לי כל אותם שעורים שהם העבירו אותי מיום שנולדו, שהיו מלווים ברגשי אשמה והלקאה עצמית, וכמה קשה לי עד היום (רעיונית ופרקטית) לנתק את חבל הטבור הדמיוני הזה. איך אני ממשיכה לִרְצוֹת לגונן עליהם ולשמור עליהם כמו אז, בילדותם, להזהיר אותם מבורות ומַהֲמוֹרוֹת, ללמדם מניסיוני, להקפיץ אותם כיתה.
עמוק בפנים אני מודעת לזה ש"מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת), כי יש להם אישיות משלהם.
הם ינסו להוכיח לי שהראיה שלי כהתה, שהיום זה לא מה שהיה (במילים אחרות, שאני לא רלוונטית) ושהם יודעים יותר טוב.
נו… שויין… רק שיביאו נחת
ו… נכדים 
