כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!
(מתוך 'ולס להגנת הצומח' / נעמי שמר)
שער הפרחים
אני אוהבת את החורף. אחת הסיבות היא בזכות הפרחים שהוא מביא לשווקים.
פרחי החורף במקומם הטבעי (בטבע) הם מוגנים ולכן אני מחכה לחורף כדי לרכוש את אחיהם המתורבתים בחנויות. אפשר למצוא פרחים בשלל צבעים: כלניות, נוריות, צבעונים. רק הנרקיסים מתעקשים ללכת על שני צבעים.
הכל כל-כך ססגוני ומשמח לב, שבא לי רק לרכוש את כולם ולמלא בהם את הבית.
כשנכנסתי היום בצהרים (שישי) וראיתי שלושה אגרטלים עמוסי כלניות ונוריות צבעוניות, שהאיש שלי קנה לי, לא היתה מאושרת ממני (נשממי, איך הוא מכיר אותי ויודע מה משמח אותי 🥰).
בשבילי, פרחים בבית זה להכניס את הטבע הביתה.
הנרקיסים הם הראשונים לפרוח בטבע והפייסבוק התמלא לאחרונה בתמונות נפלאות של פריחתם.
אני נזכרת בערגה בנרקיסים המיוחדים שבערוגת הגינה בבית ילדותי ובריחם המשכר. נרקיסים מהסוג הזה אני לא מוצאת בשווקים.
כל תחילת חורף עקבתי בציפיה לראות את העלים הראשונים שהוציאו, כדי לוודא שהם לא שכחו אותנו. אלה היו עלים מיוחדים ואי אפשר היה לפספס אותם. אח"כ עקבתי אחר צמיחתם בכל יום, בציפיה לראות את הפרח הראשון.
הם היו נרקיסים שונים. תמיד חשבתי שמישהו הכניס אותם למערבל ועלי הכותרת שלהם התערבבו במיקס של צהוב ולבן.
כילדה, אמרתי לאמא שאולי זה לא נרקיס כי הם נראים משונים, אך אמא אמרה שהם נרקיסים מתורבתים. בלב חשבתי שהם בטח נרקיסים מפגרים, כי הם בכלל לא דמו לנרקיס הרגיל שיש לו צהוב בפנים ולבן בחוץ, כמו שלמדנו.
הנרקיסים בערוגה התמקמו קרוב לפתח המרזב, כמו ידעו שזה הכי קרוב לביצה שיהיה להם ובשבילי הם היו מלכי הגינה בחורף.
איך שהיו פורח הפרח הראשון, הייתי מתכופפת לשאוף אותו עמוק אל ריאותיי ואח"כ רצה לאמא וצועקת "אמא, יצא נרקיס חדש".
כשפרחו כבר כמה פרחים, אמא היתה קוטפת אותם כדי להכניס את כל היופי והריח הזה לבית. אז היתה מניחה אותם באגרטל בפינת האוכל והריח היה מורגש בכל הבית הקטן שלנו. כל מי שנכנס הביתה, היה נושם עמוק לתוכו את ריחם המשכר, ריח בושם, ואומר "אחחח… איזה ריח נפלא!!!"
הנרקיסים המתורבתים היום ניחנים ביופי ומגוון מדהים, אך ריחם, איך לומר, הרבה פחות אטרקטיבי (לפעמים הם אף מסריחים). אני מתגעגעת לריח ההוא והוא מתוייג בזכרוני כריח ילדות של חורף (יחד עוד ריח תנור הנפט וריח דייסת השוקולד).
היום, אחרי חיפוש תמונתם בגוגל כדי לבדוק שאני זוכרת היטב, למדתי מהגוגל שזה נרקיס הקרוי "נרקיס מצוי קונסטנטינופול" ואף קראתי תגובות ברשת המאשרות שריחו אכן חזק ומיוחד משאר הנרקיסים (פווו… לרגע חשבתי שזה רק בדמיון שלי).
אם שאלתם את עצמכם האם יש קשר בין הפרח נרקיס לתופעה נרקיסיזם (אהבה עצמית), אז לידיעתכם, המקור לביטוי הינו במיתולוגיה היוונית.
האגדה מספרת על נרקיסוס, העלם היפה בצורה בלתי רגילה, שחוזר ע"י נשים וגברים, אך הוא לא רצה אף אחד. יום אחד עבר ליד הביצה והביט בבבואתו המשתקפת במים והתאהב בה. כל-כך התאהב בעצמו, שלא יכול היה להינתק ממנה. הביט ואהב, ולא מש ממנה עד שמת מרעב ומצמא.
כשנפל למים האלים הפכו אותו לפרח יפיפה וקראו לו על שמו, נרקיסוס, הלא הוא הנרקיס.
האם גם לכם יש זיכרונות ילדות חורפיים?
ספרו על פרח שאתם אוהבים במיוחד והאם יש סיפור מעניין מאחוריו, או על עונה שאתם אוהבים ומה בה אתם אוהבים.
