אסור לחכות כדי לשמח את מי שאנחנו אוהבים
(ביום בו ירקדו זכרונותינו, וירז'יני גרימאלדי)
יום בהיר וקרררררר פה בלקסינגטון. מה זה קר? 3° צלזיוס. בהחלט לא טמפרטורה מוכרת גם בשיא החורף באיזור מרכז הארץ.
השמש משקרת היום, אבל לנו לא אכפת ואנחנו אוספים את קרן וסם מהדיור המוגן ושמים פעמינו למרבלהד, עיירה ניואינגלנדית טיפוסית ויפיפיה לחוף האוקיינוס האטלנטי והמקום שקרן הכי אוהבת.
השמחה של קרן פורצת מכל גבולותיה והיא לא מפסיקה ללהג כל הדרך ולדלות מאלבום הזכרונות המתפורר שבמוחה, תמונות ושמות מילדותה במארבלהד.
אני נפעמת מזה שה GPS האנושי שלה עובד טוב יותר מהווייז ויחד עם זה אני מתעצבת כי אני יודעת שזה זמני, היות ובתקופה האחרונה היא הולכת יותר לאיבוד בתוך זכרונותיה ומאבדת יותר משהיא מוצאת.
כשאנחנו מגיעים למארבלהד היא מתעקשת להראות לנו קודם את בית ילדותה וחוזרת על הכתובת בעיקביות, ספק משננת ספק נאחזת.
אנחנו מגיעים לכתובת שהיא חזרה עליה והיא מזנקת מהרכב ברגע שנעצר. אני יוצאת מיד אחריה.
היא נעמדת מול הבית וממלמלת משהו על זה שבבית גרים כעת נוצרים, אך לוקחת אותי ביד לשביל שלצד הבית כדי להראות לי ש"פה אמא גידלה תפוחי אדמה" ומצביעה על ערוגות עץ בנויות וריקות (כנראה שהדיירים הנוכחיים לא בענייני גננות).
תוך כדי התבוננות על הבית ועל הדלת הכחולה עם זר הכריסטמס המקשט אותה (ומחשבות על הפוסט-דלת הבא, איך לא…) מגיעים שני ילדים עם כלב אל הבית.
תשאול קצר ואנחנו מבינים שהם גרים שם.
תוך חצי דקה יצא האב החשדן לראות מי הם הזרים הסקרנים, ואחרי עוד חצי דקה יצאה גם האם.
היא היתה אדיבה וחייכנית (אמריקאית טיפוסית) והזמינה אותנו פנימה באדיבות כדי שנוכל להתרשם מהבית.
את המבט על פניה של קרן ואת ההתרגשות שאחזה בה קשה לי לתאר. רק רציתי להחזיק בשבילה את הרגע הזה, שתהנה ממנו עוד, לפני שתאבד שוב את זנב הזכרון.
בהמשך היום היא לקחה אותנו למקומות שהיא אוהבת במארבלהד, למסעדה שהיא אוהבת ולחנות הממתקים שהיא לא הפסיקה לדבר על הפאדג' שלהם והרגשתי את השמחה שלי גואה עם כל זכרון שלה שעלה.
השמש כבר עושה דרכה מטה. היום נגמר, אני חושבת, וחשה איך גם היא נוזלת אט אט לתהומות השכחה ואני רק רוצה לחבק אותה.
שתי המלצות לי אליכם, יקרים:
1.אל תחכו לשמח את מי שאתם אוהבים. תעשו את זה היום. עכשיו.
2. רוצו לקרוא את הספר הנפלא "ביום בו ירקדו זכרונותינו" מאת וירז'יני גרימאלדי.
3. כשתגיעו לביקור בחוף המזרחי של ארה"ב ותבקרו בניו אינגלנד, אל תפסחו על ביקור במארבלהד.
