מִבֵּין כָּל הַקִּירוֹת
הַלְּבָנִים הָאֲטוּמִים
מָצָאת לְךָ סֶדֶק
לְהַטִּיל בּוֹ חַיִּים
* דיני ברק מתוך "עכשיו תראי אותך"
דלת אל הלב
כל פעם כשאני רואה איך מצליח לנבוט לו צמח ירוק מרענן מתוך מדרכות אספלט או קירות קשיחים אני מלאת פליאה. לא מבינה איך הדבר הרך הזה פרץ את החומר הנוקשה הזה. ואז יום אחד, פרץ ממני המשפט הזה, שנכנס כמוטו לספרי.
להגיע לליבו של אדם זו משימה מורכבת, אך אפשרית.
אם נדע להקשיב, הקשבה אמיתית, בלי שיפוטיות או הפרעה, הוא ידע שאנחנו מעריכים את דעתו ורגשותיו.
אם נביע אמפתיה, ננסה להבין את נקודת מבטו של האדם ולהביע אהדתנו כלפיו, זה יצור תחושת קרבה ואמון.
אם נהיה כנים ופתוחים בשיחותינו, אנשים יעריכו זאת וירגישו יותר בנוח לשתף אותנו בכנות ובפתיחות.
אם נעשה עבור האחר מעשים קטנים של חסד, כמו עזרה במשהו קטן או מחווה נחמדה, זה יכול לעשות הבדל גדול בגישתם, לפתוח צוהר בליבם.
אם נשקיע בזמן איכות עם האדם, כמו בילוי משותף, שיחה עמוקה או פשוט להיות נוכחים ברגעים חשובים, זה ייתן להם תחושה שהם מיוחדים וחשובים לנו.
אלה דברים קטנים, אך מאוד משמעותיים שיעזרו לכל אחד ואחת מאיתנו לפתוח את הלב.
אני מאמינה, שאם כולנו נפתח את ליבינו, ולו רק במעט, נהיה פה באמת עַם אחד.
אם יש לכם רעיונות נוספים כיצד להגיע לליבו של אדם, שתפו פה, כדי שכולנו נחכים ונהיה טובים יותר.
