אם שני חבלים ירצו להיקשר זה לזה,
(מקור לא ידוע)
יהיה על כל אחד מהם לוותר על חלק מאורכו.
אם ירצה כל אחד מהם לשמור על מלוא מידותיו,
לא ייווצר קשר לעולם.
מכאן, מובן שוויתור הוא יסודו של הקשר.
קשרים
ראשית, גילוי נאות – אין לי מושג מהו מקור המשפט (גם אחרי שחרשתי את הרשת), אני רק יודעת לומר שמאוד אהבתי אותו בגלל הדימוי הציורי שבו. הרי תמיד כשקושרים סרט או שרוכים, לעולם לא יהיו שני השוונצים שנותרו באורך זהה וזה כי הקשר לוקח מאורכם.
זה הפשט.
הדרש לעומת זאת מרתק לא פחות.
קבלו סיפור אישי מהחיים על השיעור שבויתור.
בתחילת הנישואים שלנו, לפני יותר מארבעים שנה, הגענו לטיפול זוגי כי לא הצלחנו לקשור כיאות את הקשר. אם תרצו, רבנו רבות על אורך השוונץ כשכל אחד מושך לכיוונו.
הקש ששבר את גב הגמל והביא אותנו לספת הטיפולים, היה מריבות אינסופיות על הסדר. לא סתם סדר. אני נטפלתי דווקא לסדר של העיתונים. הטריף אותי שהוא קורא את עיתון הסופ"ש (זה עם ים המוספים) ומפזר אותו בכל הדירה הקטנטושית שהייתה לנו אז. לא הצלחתי להבין מה כל-כך קשה בלהחזיר למקום, בלערום את כל המוספים על השולחן (ובפינה, אם אפשר…).
הוא, מצידו, לא הבין למה זה בכלל מפריע לי. הוא בכלל לא רואה את זה 
. הוא קורא איפה שבא לו. זה שבת. מנוחה. חופש. פעם זה בסלון, פעם זה במיטה ופעם זה בשרותים. לגיטימי, לא?!
כמובן שכל ההתעסקות הזו סביב הסדר התקין של העיתונים גררה מריבות על דברים אחרים שמעצבנים אותו אצלי ואותי אצלו (ואני לא זוכרת אפילו מה בדיוק וזה גם לא ממש חשוב), אבל
אחרי הרבה מריבות, תיסכולים, עקיצות, ואיומים על אורכו העתידי של הקשר, החלטנו, בעצת חברה, לקחת את הקשר שלנו לטיפול.
ואיזה מזל שהגענו לשילה (אני זוכרת את שמה עד היום וזה רק בגלל הנורה העוצמתית שהדליקה לי במח).
שילה שמעה את שנינו, הקשיבה, הנהנה והשמיעה "אהה, אהה…" לאות הבנה (תהרגו אותי, ה"אהה אהה" הזה מטריף אותי, אבל אז, מה ידעתי מהחיים שלי).
אחרי שסיימנו לשפוך את הזבל שלנו אצלה בקליניקה היא הסתכלה עלי ושאלה אותי באדישות אנגלוסכסית מתנשאת (שפת המקור שלה) – "מפריע לך הבלאגן של העיתונים?"
"מאוד" עניתי לה.
"אוקיי", היא אמרה, "אם הם מפריעים לך (בדגש על ה-לך) אז תאספי אותם".
מודה שנשארתי בהלם. אפילו נעלבתי. הייתי בטוחה שהיא תהיה לצידי (יש לי קייס. הוא המבולגן ולי זה עושה עבודה), אבל היא ניסתה להגיד לי משהו אחר לגמרי.
לקח לי זמן להבין יותר לעומק את מה שהיא אמרה. אני חושבת שזה היה אפילו תהליך של שנים, אבל לעולם לא שכחתי את העיקרון הזה והיום הוא נר לרגליי.
לקחתי מהמפגש הזה כמה תובנות לחיים בכלל ולזוגיות בפרט:
1. אם משהו חשוב לך, קחי עליו אחריות.
2. תבחרי את המלחמות שלך.
3. כדי שקשר יחזיק מעמד, על שני הצדדים לעשות ויתורים.
4. לא בריא שויתורים יהיו תמיד נחלתו של צד אחד בקשר.
זהו להיום 
אם יש לכם עוד טיפים לקשרים טובים ובריאים אתם מוזמנים לחלוק פה בתגובות.
