* \ אווה קילפי
תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק
אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ
אָמַרְתִּי לוֹ
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי
בָּרוּךְ הַבָּא
(קיראו בלשון נקבה והרי לכם התייחסות לשנה החדשה)
זהו, היא כבר בדלת והיא באה לטלטל את קיומינו. כן! היא! השנה החדשה!!!
אימרו לה בפנים מאירות – ברוכה הבאה תשפ"ה!
אז כמו שאתם יודעים, לשנה אין תג שמעיד על תכונותיה ואי אפשר לבחור מהמדף שנה שתהיה טובה, או מוצלחת, או פוריה, או יצירתית, או שמחה.
אלו אנחנו, במו ידינו, שאחראים לגורלה.
רק בני האנוש, כולנו ביחד וכל אחד לחוד, אחראים על התוכן והאיכויות שניצוק לשנה שלנו.
עכשיו, משפתחנו לה את הדלת והיא מכינה לנו כניסה הולמת, זו הזדמנות נהדרת לחשוב (באופן אישי):
* כיצד נרצה לקבל את פניה?
* מי נרצה להיות השנה?
* אילו רגעים/תובנות ניקח אתנו מהשנה שעברה ומה נשמח להשאיר מאחורינו?
