אתה תמיד חושב
שהאחר אחראי,
שהוא פצע אותך.
לא.
אתה נושא את הפצע שלך,
לפני שהאחר הגיע.
כאשר אתה מביט דרך האגו
כל ההוויה שלך היא פצע
ואתה נושא אותו לכל מקום.
אף אחד לא מעוניין לפגוע בך,
אף אחד לא מתכוון לפגוע בך;
כולם עסוקים בהגנה
על הפצע שלהם…
(אושו, מתוך סיפרו "הסירה הריקה")
מה מעסיק ומי האחראי?
אושו (Osho) היה מורה רוחני ומחנך הודי, אחד הדמויות הבולטות והמפוקפקות בתחום הרוחניות במאה ה-20. הוא היה דמות רוחנית רבת השפעה, שהתייחס לחיים ולתודעה באופן לא קונבנציונלי. הוא עסק בנושאים של חופש אישי, מיניות, מדיטציה, ותודעה, ויצר גישה חופשית ומעוררת מחשבה לחיים הרוחניים.
אני לא בקיאה בכל תורתו, אך מידי פעם יוצא לי להיפגש בדברים מעניינים שכתב, בדעותיו.
אחד הדברים המעניינים יותר שקראתי ואהבתי היה זה המצורף בהמשך. לי זה התחבר בצורה מאוד פשוטה לעצמי ולאנשים שאני מכירה, ולכן חשבתי לנכון לשתף אתכם בזה כאחת הדלתות היומיות.
הימים נוקפים והדלתות נפתחות ונסגרות.
ממש לפני שהשנה האזרחית מסתיימת ומתחילה שנה חדשה, זו הזדמנות להחליט לרפא את הפצעים שלנו ולהחליט מה נשאר שלנו ומה כבר לא משרת אותנו.
