"לתת כמו הפרחים, מפיצים ריח לכולם: בלי חשבונות, בלי תמורה, סתם משום שהם פרחים." (אסתר קל)
בתחילתו של שבוע חדש, עוד לפני שפתחתי עיתון או שמעתי חדשות, כשהלוח שלי נקי ואני אחרי דפי הבוקר (שגם הם סוג של חוקן למוח, כך אומרת ענת קלו-לברון הנפלאה) אני בוחרת להתחיל את השבוע בראיה נקיה, חיובית ולהיות אופטימית. אולי זו רוח הצפרירים הנעימה המבשרת את בוא הסתיו בשילוב עם הספירה מחדש של מניין ימי השבוע, אבל בתכלס, זה לא משנה. לטוב תמיד אפתח את הדלת. כזו אני 😍
היום בחרתי בציטוט מהספרון הכי מתוק שיש, המלווה אותי עוד מגיל 16, "מבית המרקחת הפרטי שלי" של אסתר קל. אני תמיד אשלוף אותו מהמדף כשאני רוצה להיזכר בימים טובים ולשאוב עידוד, כי הוא מלא באותנטיות של החיים ובראיה מפוקחת ועדיין אופטימית. ציטטתי ממנו רבות בנאום סיום התיכון כנציגת מועצת התלמידים, בברכות יומולדת לחברות ולמשפחה ועוד בהמון ארועים אחרים. תמיד כשאני פותחת אותו, ולא חשוב מתי או באיזה עמוד, הוא מעלה בי חיוך וזכרונות נעימים ומרגיע אותי שבחרתי טוב.
אז בתחילתו של השבוע אני מזמינה אתכם להיות השבוע פרחים. לפתוח את דלתותיכם וחלונותיכם לאור, לאוורר רגשות, לנשום אל תוך המועקות (ולא חסר), לחייך, ללבלב ולתת מליבכם (כשתפנו מקום יכנס משהו חדש).
שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות 🙏
