כאשר דלת אחת נסגרת, אחרת נפתחת; אבל לעתים קרובות אנו מביטים בדלת שנסגרה כל כך הרבה זמן ובכל כך הרבה חרטה, שאנו לא מבחינים בזו שנפתחה עבורנו." (אלכסנדר גרהם בל)
כאשר אתם מרגישים תקועים, לא מגשימים את עצמכם, בלופ סביב המחשבות שלכם, עטופים בביקורת עצמית שלא נותנת לכם להתקדם, כיצד אתם נוהגים?
– האם אתם זורמים עם המחשבות וחופרים את תקיעותכם עמוק יותר?
– האם אתם עוצרים ובוחנים את התחושות שעולות ומנסים למצוא דרך לצאת מהלופ הזה?
– או אולי אתם מאלה ש"צפים", משלימים עם התקיעות, לא פותחים ולא סוגרים, פשוט עומדים?
כל דלת יכולה להפתח או להיסגר. בידינו ההחלטה באיזו מהפעולות לנקוט.
* התמונה צולמה בהוואנה, קובה. יש שיאמרו שקובה תקועה במשטר קומניסטי, בעוני, בהעדר קידמה. המחשבה שלי היא שקובה יותר "צפה".
